סמדר אשכנזי – צילום: קובי קואנקס
הזכות להצביע אין לה גיל: אל תשאירו את האזרחים הוותיקים מאחור.
מאת: סמדר אשכנזי מנכ"לית בית גיל הזהב תל אביב.
הבחירות לכנסת הן תמיד יום חג לדמוקרטיה הישראלית. זהו היום שבו לכל אזרח ואזרחית במדינה, ללא קשר לרקע, להשקפה או למעמד, יש קול שווה בקביעת העתיד של כולנו. אך לקראת מערכת הבחירות הנוכחית, הדיונים והשמועות המסתמנות סביב האפשרות שלא יוצבו השנה קלפיות בבתי הדיור המוגן מעוררים בקרבנו, אנשי המקצוע בתחום הגיל השלישי, ובעיקר בקרב הדיירים עצמם, דאגה עמוקה.
לא מדובר רק בעניין לוגיסטי, מדובר בסוגיה אנושית, חברתית וערכית מהמעלה הראשונה, הנוגעת לנגישות הבסיסית ביותר של האוכלוסייה המבוגרת בישראל לזכותה הדמוקרטית.
הדיירים המתגוררים בבתי הדיור המוגן ברחבי הארץ, הם האנשים שבנו את המדינה הזו. הם נלחמו במערכות ישראל, הקימו תעשיות, חינכו דורות, שילמו מיסים ותרמו את מיטב שנותיהם כדי שנוכל לחיות כאן היום. בשנים האחרונות, שהיו מאתגרות ומטלטלות במיוחד עבור החברה הישראלית כולה, האזרחים הוותיקים חשו לא פעם שנשארו מאחור. בעוד המדינה סערה, הם מצאו את עצמם בעמדת המתנה כואבת – הם לא יכלו לצאת פיזית להילחם או לעמוד בחזית, אך הרצון שלהם לתרום למאמץ הלאומי בער בעוצמה. רבים מהם המשיכו לפעול: הם התנדבו בקהילה, סרגו לחיילים, ארזו חבילות לחזית ותרמו בכל דרך שרק יכלו, כדי להמשיך להיות חלק מהעשייה במדינה שהם אוהבים.
עבורם, הזכות לבחור היא הרבה מעבר לשלשול פתק למעטפה, היא הדרך המשמעותית ביותר להשפיע באופן אקטיבי על עתיד המדינה, על ביטחונה ועל דמותה. זו הדרך שלהם להמשיך להשפיע על עתיד המדינה.
סמדר אשכנזי – צילום: קובי קואנקס
כאשר מנגישים את הקלפי אל תוך כותלי הבתים, המדינה אומרת לאזרחיה הוותיקים: "קולכם חשוב לנו, ואנחנו נעשה את המאמץ כדי לשמוע אותו". לעומת זאת, העתקת הקלפיות אל מחוץ לבתים מייצרת באופן מיידי חסם פיזי ונפשי כמעט בלתי עביר עבור רבים.
יש מי שיטענו כי ניתן לפתור זאת באמצעות פתרונות שטחיים כמו מערך הסעות לקלפיות חיצוניות, אך טענה זו מפספסת לחלוטין את מהות הקושי. המכשול האמיתי לא פעם מתחיל דווקא ברגע שמגיעים למקום: הצורך לעמוד שעות ארוכות בתור צפוף, ללא מקום ישיבה מוסדר, באולמות או בבתי ספר שבמקרים רבים אינם מותאמים, ממוזגים או מונגשים כראוי. עבור אדם מבוגר, חוויית ההמתנה המתישה הזו היא משימה פיזית מפרכת שעלולה לגרום לו לוותר מראש על זכותו הדמוקרטית.
לעומת זאת, הצבת קלפי בתוך מתחמי הדיור המוגן משנה לחלוטין את התמונה. היא הופכת את ההצבעה לאירוע נגיש ומכבד. במרחב המוכר והבטוח של הדיור המוגן, קל ופשוט לסדר מקום ישיבה נוח לכל ממתין, להציע כוס שתייה, ולייצר סביבה שמביאה בחשבון את הצרכים הפיזיים של האוכלוסייה המבוגרת.
המטרה של כולנו, כמדינה וכחברה, צריכה להיות הרחבת השתתפותם של אזרחים בהליך הדמוקרטי, ולא צמצומו. ההגנה על זכויותיהם של מי שתרמו ועשו רבות למדינה היא חובה מוסרית שאינה שייכת לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית.
אנו קוראים למקבלי ההחלטות ולוועדת הבחירות המרכזית לבחון את הנושא מחדש מתוך ראייה אנושית ומכילה. אנא, מצאו את הפתרונות הלוגיסטיים הנדרשים כדי להשאיר את הקלפיות נגישות ובטוחות בתוך בתי הדיור המוגן.
