כותרות אחרונות
Search

בכירי תעשיית החלל הישראלית והעולמית משתתפים בכנס החלל הבינלאומי של מכון פישר ומשרד המדע – בתמונה: עפר דורון, מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית

 

בכירי תעשיית החלל הישראלית והעולמית מציפים את האתגרים והמשימות בפניהם עומדת התעשייה, בכנס החלל הבינלאומי של מכון פישר ומשרד המדע

עפר דורון, מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית: "עתיד הלוויינות האזרחית בישראל לוט בערפל – למדינת ישראל אין מדיניות חלל ואנחנו הולכים אחורה"

 "עתיד הלוויינות האזרחית בישראל לוט בערפל – חלק מהסיבה לכך היא שלמדינת ישראל אין מדיניות חלל לאומית. אין מסמך ממשלתי ואין מדיניות. בחו"ל סוכנויות החלל עוסקות במדיניות ובתרומה של החלל למדינה ולאן המדינה תיקח את תחום החלל שלה. ", כך אמר עפר דורון, מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית, בנאומו בכנס החלל הבינלאומי של מכון פישר ומשרד המדע. דורון הוסיף כי "תוכנית החלל ישראלית נשענת על רגליים של חינוך ומחקר אקדמי – יש פעילות אך לא ברמה מספיקה. סוכנות החלל צריכה לדאוג לפתח טכנולוגיות, לוויינים וכושר תחרות. במרבית הנושאים האלה לא מתקיימת פעילות משמעותית במדינת ישראל ואני יכול רק להתקנא בסוכנויות החלל הזרות ברחבי העולם. נדרש תקציב, רב-שנתי ובהיקף משמעותי. צריך מנגנונים שמאפשרים לנצל את התקציב, גם אם הוא נמוך. גם את התקציב הקטן של סוכנות החלל הישראלית אנחנו לא מצליחים לממש. אנחנו צריכים למנף את ההישגים הכבירים של תוכניות החלל הצבאיות ליישומים אזרחיים ושהתקציבים יסייעו לשימוש הכפול. ללא מנגנון היתרים אזרחי, כמקובל בעולם, זה פשוט לא יעבוד. אי אפשר לעשות חלל אזרחי ללא היתרים.

התקציב המוגדל של סוכנות החלל הישראלית עומד על כ-15 מיליון דולר: דומה למקסיקו, שוויץ ודרום אפריקה. אם נגדל פי חמש נהיה כמו פקיסטן. אנחנו אחרי איראן, ספרד וארגנטינה ושני סדרי גודל מאחורי סוכנויות החלל האירופאיות. ממשלת ישראל נותנת פחות לתחום החלל ומראה שזה תחום לא חשוב עבורה, גם במדינת ישראל וגם כלפי חוץ. לא מדובר פה בהגדלה לסכומים אסטרונומיים אך אם לא יגדל התקציב לא יהיה פה חלל אזרחי ולא נגיע לשום מקום. אנחנו הולכים חזק אחורה. נקודת האור היא תחום החינוך לחלל במדינת ישראל, בו רואים הישגים בשטח. אנחנו פועלים עם מהנדסי החברה בעשרות בתי ספר ורואים הישגים בחינוך הטכנולוגי בקרב הדור הצעיר. בתעשייה בכללותה ערוכים ומשוועים לחזק את החלל האזרחי. בתקציבים יחסית צנועים ניתן להגיע רחוק, בשילוב עם מדיניות חלל לאומית וסוכנות חלל שמאפשרת להגיע להישגים בתחום".

מייג'ור ג'נרל דייויד תומפסון, סגן מפקד פיקוד החלל של חיל האוויר  האמריקאי התייחס בנאומו לתחום הביטחון בחלל: "תחום הביטחון בחלל הוא אחד המשמעותיים בו אנו עוסקים כיום. שמירת הביטחון הלאומי של ארה"ב, אזרחיה והאינטרסים שלה עומד בראש סדר העדיפויות שלנו. המציאות היא שמדינות משתמשות בחלל, למגוון צרכים ולצערנו, גם לצרכים שעלולים לפגוע בנו. אנחנו שומרים את יכולות החלל שלנו כמימד חשוב בהגנה על האינטרסים שלנו. שימוש ביכולותינו בתחום החלל משתלבות בפעילות הצבאית שלנו. הקהילה הגלובאלית יודעת לשתף פעולה בחלל אך באותו זמן אנו רואים בהתפתחותם של כוחות הרסניים שמבינים את היתרונות לשימוש בחלל ומשתמשים בהם לרעה. כחלק מהתוכניות שלנו בתחום החלל אנחנו מסוגלים לנקוט מגוון צעדים כנגד אלה שירצו לפעול נגדנו, גם בתחום החלל".

לורנס פרייס, סגן מנהל תוכנית ה"אוריון" בלוקהיד מרטין: "אנחנו צועדים יד ביד עם נאס"א בחקר החלל העמוק. היתרונות הגלומים בחקר החלל נהיים ברורים לכולם. החלל משפר את הכלכלה ואת איכות החיים בכדור הארץ. כיום חלק נכבד מהפעילות שלנו עוסק בפיתוח חלליות כמו האוריון, שמיועדות למסעות ארוכים הן במרחק והן בזמן, תוך שמירה על חיי האסטרונאוטים שיטוסו בה למשימות עתידיות".

אודות מכון פישר

מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל נוסד בשנת 1999 על ידי עמותת חיל האוויר, המאגדת את פורשי שירות הקבע של חיל האוויר הישראלי, במטרה לעודד ולבצע מחקר וחשיבה בתחום האוויר והחלל. מכון פישר השוכן בבית חיל האוויר בהרצליה, עוסק בעיקר בביצוע מחקרים, ארגון כנסים וימי עיון, ופרסום והפעלת מרכז מאגרי מידע בתחומי התעופה והחלל העומד לרשות הציבור. המכון מורכב ממרכזי מחקר בתחומים שונים: המרכז למחקר תעופתי, המרכז לחקר החלל והכטב"ם, המרכז למחקר הכוח האווירי בלוחמה א-סימטרית והמרכז לרפואה תעופתית.

בראש המכון עומד תא"ל (מיל.) אברהם עשהאל